image image image image image image image image
זמבזי


גל של שני מטרים הרים אותי באוויר והפך אותי. מפיל אותי מהגלשן. הרגשתי את המים סוגרים עלי ודוחפים אותי למטה, לתוך הנהר, משקיעים אותי פנימה. עצרתי אוויר וניסיתי לעלות למעלה. שום סיכוי.
פטמטה

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה.
ארץ הטאליבן
  זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן  
היעלמות בערבה

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו.
דבש משוגע מוכר דבש משוגע, ביטליס, מזרח טורקיה

היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים.
זיידה

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.
חרזה

זחלנו לאט כלפי מטה במסדרון הצר. הגב דחוק אל קיר אחד, כפות הרגליים דוחפות את הקיר השני, יוצרות את החיכוך, עוצרות את הנפילה אל התהום. אם נישאר כאן – לא יהיה לאף אחד מושג איפה לחפש. לאט. בזהירות. הזיעה. האבק, מטרות האבנים המתפוררות במדרון התלול. עוד כמה מטרים. עוד מדרון קטן.
אבו חשייב
 ישבנו על האבנים, מחכים לאחרים. שתינו את לגימת המים האחרונה והשארנו את פיית הבקבוק גבוה מעל הפה, מחכים לטיפות נוספות שגלשו באיטיות.
"כמה יש עד לפתח הנחל?"
"שבעה קילומטרים", שיקרתי.

מדריך מצפה רמון

מבדד רמון - מבדד רמון



מצפה רמון היא עיירת התיירות המרכזית של הנגב על שפתו הצפונית של מכתש רמון - אחד מאתרי הנוף השווים שיש. היא משמשת כנקודת מוצא לסיורים מדבריים קרובים וארוכי טווח. אפשר לרדת ברגל לתוך המכתש. אבל לא רק.  מצוק המכתש נמשך
מזרחה ומערבה וטוב לטייל ולשבת עליו בכל שעה . צפונה לעיירה משתרעת שפת המדבר עם הכרמים החדשים, הטרסות העתיקות, הגרנות ובורות המים הקדומים .

 

להרגיש אפס. חרמון

מדריכים - ישראל


hermon__israel_-20

כי שלג, כשאתה צולל לתוכו, יש לו טמפרטורה אחת והיא אף פעם לא פחות מאפס. גם לא יותר. זה המקום להרגיש אפס ולדעת שזה האיזון המושלם.

 

 

אנשי המערות

ספרים - סוף הדרך מותה של מדינה


"אבל מי ישאר בחיים אני לא יודע. זה יהיה סוף העולם. ככה כתוב בקוראן."
"אתה רוצה להילחם איתי?"
"אני לא אומר את זה! ככה כתוב בדת. אני אגיד לך את האמת, כי כל עץ וכל אבן וכל חפץ יגיד: יא מוסלמים, הנה מאחורי מתחבא יהודי! יבואו להרוג אותו. יש רק עץ אחד, הוא לא מדבר, יעני אם יהודי מתחבא מאחוריו - הוא לא מגלה."
"איך קוראים לעץ הזה?"
"אני לא זוכר." התחמק חממדה
 

ספינות טרופות

מדריכים - ישראל

ספינות טרופות
ספינה טבועה בחוף תל ברוך

בשבוע הראשון של האלף השלישי טרף הים עוד ספינה. סערה, מהגדולות שידע האגן המזרחי של הים התיכון, הסיעה ספינה בשם 'קינג דיוויד', שהיתה במקורה ספינת מגדלור והפכה לספינת שידור, והטיל אותה על חוף תל ברוך ושם היא תקועה, המים ממלאים את מחסניה והים חובט בה, מתיש את לוחות הברזל החלודים.
 

טאג'יקיסטאן

עיתונות - כתבות מהעולם


אין מה לדבר על ארכיטקטורה ותרבות לאורך הפאנג', אבל יש בו נופים פרועים מהשווים שיש. הצד הטאג'יקי מפתיע. אין בו טאג'יקים. אלו נשארו באזור דושנבה, בפאנג' גרים שיבעה עממים. המסורת המקומית בעמק (ובבדאחשן) היא כי יושבי הכפרים הם צאצאיו של אלכסנדר. לא מן הנמנע.

 

העולם

אצל מישו. יפו
Image Detail
מגדל השעון ביפו
Image Detail
כביסה בנמל יפו, תוצרת הארץ 2008
Image Detail
The barj crew on the white nile
Image Detail

מדריך יפו

יפו היא המקום הכי טעים שיש לנו ביפו. מלא דברים טעימים. מאמצעי הייצור - הבשר, העוף והדגה דרך התבלינים, החומוס והמתוקים וכלה בפיצוחים ושתייה. ויש גם מסעדות שמגישות את המוגמר ובתי קפה שמזקקים את החם ואפילו סופרמרקטים זולים וזרוקים להפליא, שיש בהם כל מה שצריך אדם. מדריך קצר למקומות החשובים באמת.

הרצאות



לוב - המהפכה של אבא שלי, כוש- הולדתה של דרום סודן, הבית של בן לאדן


{jcomments on}