image image image image image image image image
פטמטה

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה.
דבש משוגע מוכר דבש משוגע, ביטליס, מזרח טורקיה

היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים.
היעלמות בערבה

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו.
זמבזי


גל של שני מטרים הרים אותי באוויר והפך אותי. מפיל אותי מהגלשן. הרגשתי את המים סוגרים עלי ודוחפים אותי למטה, לתוך הנהר, משקיעים אותי פנימה. עצרתי אוויר וניסיתי לעלות למעלה. שום סיכוי.
ארץ הטאליבן
  זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן  
זיידה

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.
חרזה

זחלנו לאט כלפי מטה במסדרון הצר. הגב דחוק אל קיר אחד, כפות הרגליים דוחפות את הקיר השני, יוצרות את החיכוך, עוצרות את הנפילה אל התהום. אם נישאר כאן – לא יהיה לאף אחד מושג איפה לחפש. לאט. בזהירות. הזיעה. האבק, מטרות האבנים המתפוררות במדרון התלול. עוד כמה מטרים. עוד מדרון קטן.
אבו חשייב
 ישבנו על האבנים, מחכים לאחרים. שתינו את לגימת המים האחרונה והשארנו את פיית הבקבוק גבוה מעל הפה, מחכים לטיפות נוספות שגלשו באיטיות.
"כמה יש עד לפתח הנחל?"
"שבעה קילומטרים", שיקרתי.

התנין מנחל תנינים

ספרים - התנין מנחל תנינים

"כאן," הוא אמר לעצמו. "הגעתי לנחל התנינים. בטוח יש פה תנינים.

זה חייב להיות נחל התנינים!"

ואז הוא חטף מכה בצד והביט בתדהמה בשפמנון ענק שנגח אותו.

זה היה דג ענק. גדול כמו נין התנין. דג של שני מטרים עם עיניים זוממות ופה מחייך ושפם ענק שזז לכל מקום במים כמו נחש ארוך.

"לא פה!" אמר השפמנון, "אתה גדול מידי, אין לך מקום פה."

"אל תדבר שטויות!" אמר נין התנין. "אני אהיה פה אם אני רוצה. כי תנינים לא פוחדים מאף אחד. והם יכולים בביס אחד לבלוע שפמנון, אפילו כזה עם שפמות באורך של נחש בינוני. ופה זה נחל התנינים?"

"לא," אמר השפמנון, "זה נחל השפמנונים!"

"את זה עוד ניראה," אמר נין התנין והתנפל על נון השפמנון.

"את זה אתה תיראה!" התחמק נון השפמנון, הסתובב במהירות ושחה להביא את להקת השפמנונים.

לרכישת הספר הדיגיטאלי בעתר עיברית
ואפשר לרכוש פה

 

סרבל - מרץ 2019

טיולים - בעולם

תצפית מראש הסירבל 1983

טיול לרכס הסרבל, המערבי  בהר הגבוה של סיני שבו הציוד נישא על ידי גמלים, הלינה בשטח בשקי שינה,  הבישול נעשה על ידי הקבוצה, הליכה של כמה קילומטרים כל יום. תצפיות מפסגות הרים, עמקים נסתרים, גבי מים, נזירות מדבר ביזנטית ובדואים של הג'בליה והגררשה.

מסע לסירבל 18-13.3.19

     
 

השד מהסטף

ספרים - השֵד מהסַָטַף - אגדות




יש כפר אחד בהר ירושלים שקוראים לו הסָטַף. היום לא גרים בכפר ורק מטיילים עולים ויורדים בין הטראסות היפות שלו. והן יפות נורא, צומחים עליהן המון עצי פרי – תאנים ולימונים ושקדים וזיתים וגפנים מטפסות ותעלות מים מוליכות את המים משני מעיינות הנקבה של הכפר אל חלקות קטנות של ירקות שמגדלת המשפחה של הפקח שגר שם ומתקן את הטרסות.אבל פעם גרו שם הרבה אנשים וזה היה כפר שלא רק מטיילים הלכו בסמטאותיו, הוא היה בנוי על צלע ההר והביט על הפיתולים העגולים של ההרים הירוקים שנחל שורק זורם ביניהם רחוק, למטה למטה, בעמק הירוק.


     

שדה התעופה האנטי ציוני הראשון

עיתונות - טורים אישיים

לפעמים נדמה שלכל כיוון שאתה מביט בארץ הזאת אתה רואה רק טיפשות וביזה. כאילו היתה פה מלחמה וכל החכמים והיכולים נפוצו לכל רוח וכל האווילים ועושי העקום השתלטו על המקום. מדינת ישראל, לעיתים, תכופות יותר ויותר, נראית כמדינה באופסייד, כאילו הבטת במשקפת לא מאופסת. מדינה מטושטשת.

עמק יזרעאל הוא ערשה של התנועה הציונית. אין משל גדול יותר לתנועה הציונית מהרס הערש. מאחד המקומות היפים בעולם, הוא הופך לערימת גרוטאות עם איים של מושבים וותיקים, קיבוצים, שכונות וערים שביניהם נבנים בלי הפסקה קניונים מטופשים ומכוערים, כביש 6 ומחלפיו קורעים לו את הצורה והרכבת הקימה את תחנותיה המטופשות באמצע שום מקום.

 

מעומק האתר

עכבר סיני


דולפינה - הדולפינה גרה בים שמול נואייבה מזיינה. נוסעים לכיוון הנמל של נואייבה ממנו מפליגה המעבורת לעקבה ופונים דרומה, ימינה בצומת ליד המכולת והבתים הבדואיים. נוסעים עד שנגמר הכביש ופונים כמה עשרות מטרים אל הים. כל ילד (בדואי) יודע.

 

העולם

טנק גיאורגי בוער בבריחה מגורי
Image Detail
פליטי ציקלון במקדש בלפוטה
Image Detail
ואדי דאד
Image Detail
ילדים באיסטנבול
Image Detail