לפני הרבה שנים, כשהייתי בן שלוש או ארבע , היה סבא שלי אוסף אותי מהגן, מושיב אותי על ספסל אבן בצל עץ אורן ענֵק בסימטה שיורדת מבית הספר בית הכרם בירושלים, מוציא את הדף שבעזרתו למדו אלף-בית בחדר, ומלמד אותי את האותיות העבריות ואת טעמי המיקרא. תוך כדי הלימוד הוא היה מאכיל אותי בפרוסות חלה עבות מרוחות בחמאה. ומאז המילים בשבילי הן לחם וחמאה.